יניק

יַנִּיק, יָנִיק, יָנִיקָאm. (v. יָנוֹקָא) 1) suckling, child; young. Targ. 1 Sam. 15:3. Targ. Jud. 8:20 (h. text נער). Targ. Is. 65:20 י׳ ימין (h. text עול ימים); a. fr.Kidd.32b י׳ וחכים young but wise; a. fr.Pl. יַנִּיקֵיָּא. Lev. R. s. 5, beg. (translating עויליהם, Job 21:11) יַנִּיקַיהוֹן their young ones (v. Gen. R. s. 36; Yalk. Job. 908). 2) (v. יוֹנֶקֶת) branch, twig.Pl. as ab. Targ. Ps. 80:12 יַנִּיקָהָא (Ms. ינקיהא; h. text יוֹנְקוֹתֶיהָ).